
אני מורה ליוגה ומדיטציה, מאמנת הוליסטית ומנחת סדנאות. הדרך שלי היא שזירה של תנועה, רוח וניסיון חיים אישי עמוק, שהובילו אותי ליצירת מרחבים של ריפוי וחיבור עבור נשים.
ארבע שנים בתוך עולם טיפולי הפוריות לא היו רק המתנה לילד, אלא מסע פנימי מטלטל ששינה את פניי. בתקופה הזו, כאם יחידנית לעתיד, פגשתי את חוסר האונים, את אובדן השליטה על הגוף ואת השקט המתוח שבין הבדיקות. אבל בתוך המורכבות הזו, נולד בי משהו חדש. הטיפולים אילצו אותי ליישם על עצמי, ברמה הכי הישרדותית, את כל מה שלמדתי – ומצאתי בתוכי חוסן שלא ידעתי שקיים.
השורשים המקצועיים שלי החלו בעולם התנועה והמשחק. בגיל 26, לאחר אובדן פתאומי של אבי ופרידה מורכבת מזוגיות ארוכה, בחרתי בבמה כדרך לעבד את הכאב. למדתי משחק ב"בית צבי", צללתי אל תוך הרגשות הכי חשופים ולימדתי אחרים לבטא את עצמם. עם השנים, הבנתי שהייעוד שלי הוא לא רק הבעה, אלא החזקת מרחב לנשים אחרות שרוצות לחזור הביתה, אל עצמן.
הכלים שאני מביאה איתי היום הם פרי של חקירה מתמדת:
מתוך הניסיון האישי והכלים האלו נולד הפודקאסט שלי – "לביאה". זהו מרחב לשיחות חשופות על הדרך הלא סלולה של נשים – על פוריות, על כאב, על תקווה ועל הטרנספורמציה שמתרחשת בנו כשאנחנו בוחרות להישיר מבט אל עצמנו.
היום, אני מלווה נשים שרוצות להניח לרגע את המאבק היומיומי, לנשום עמוק אל תוך הגוף, ולמצוא חופש פנימי בדיוק כפי שהן – עם כל המורכבות והיופי שבדרך.

.המסע שלי התחיל בכלל מעולם הריקוד
מאחורי התנועה והבמה הסתתרו גם חוסר ביטחון, חוסר הערכה עצמית וחיפוש עמוק אחרי מקום להרגיש בו באמת אני. במשך שנים ניסיתי למצוא את הקול שלי, להבין מי אני מעבר למה שרואים מבחוץ.
אחרי שאבא שלי נפטר, החיים לקחו אותי למסע פנימי עמוק ומשמעותי יותר. מתוך הכאב והחיפוש הגעתי ללימודי משחק, ושם משהו בי נפתח. עולם התיאטרון והמשחק הפך לבית עבורי — מקום שבו למדתי להביע רגש, להרגיש חופש, להיות בנוכחות ולהתחבר לאנשים דרך אמת ופגיעות.
עם השנים הפכתי למורה למשחק מול מצלמה והתמחיתי בתחום, אבל במקביל התחיל להתעורר בי עולם נוסף — עמוק, אישי ורגיש הרבה יותר. מתוך המסע שלי אל האמהות, ההתמודדות, השאלות והחיפוש, נולד הפודקאסט ״לביאה״. הפודקאסט הפך למרחב של שיח אמיתי על פוריות, נשיות, ריפוי ותקווה, אבל יותר מהכול — הוא היה גם ריפוי עבורי.
דרך הדרך הזו, דרך ההסכמה להיפתח, לדבר ולרפא, החיים שלי התחילו להשתנות. נכנסתי להיריון, הבאתי את אמנואלה לחיים, נכנסתי לזוגיות חדשה ובריאה יותר, והתחלתי לעזוב מאחור את כל מה שכבר לא שירת אותי.
הקריאה הפנימית שלי המשיכה להוביל אותי לעולמות היוגה, המדיטציה והבודהיזם. למדתי מיינדפולנס, דמיון מודרך, עבודה עם תודעה וחיבור עמוק לגוף ולנפש, והבנתי עד כמה ריפוי אמיתי מתחיל ברגע שאנחנו מסכימים לעצור ולהקשיב לעצמנו.
מתוך הדרך האישית שלי נולדה גם הדרך המקצועית שלי. הפכתי למאמנת הוליסטית, מנחת סדנאות וריטריטים, ועם הזמן גיליתי שהמתנה הכי גדולה שלי היא היכולת ללוות נשים ואנשים בתוך תהליכים עמוקים של חיבור, ריפוי וצמיחה.
כיום אני גם הבעלים של ״אמנואלה״ — עגלת קפה ומרחב וולנס שנולדו מתוך החלום ליצור מקום שמרגיש כמו בית. מקום של קפה טוב, טבע, נשימה, חיבור, תנועה, קהילה ורגעים קטנים של שקט בתוך החיים.
היום אני יוצרת מרחבים שמאפשרים לאנשים להרגיש בטוחים להיות בדיוק מי שהם — לנשום, להשתחרר, להתחבר לעצמם מחדש ולזכור שיש בתוכם הרבה יותר ממה שהם חושבים















